יום רביעי, 18 ביוני 2014

עשר דברים שצריך כשאתם ביפן

מחכים (בעיקר מחכות) בתור למסעדה של MAX BRENNER ׁ
(תור קצר יחסית)

לרגל שלוש שנים וקצת לשהותינו בטוקיו וחודש וקצת לעזיבתינו החלטתי סוף סוף לפרסם פוסט:
  1. דבר ראשון הרבה מאוד סבלנות - היפנים מחכים בתור לכל דבר: לרכבת, לאוטובוס, למדרגות הנעות, למסעדה, ולכל דבר בעצם. פה לא דוחפים או נדחפים!!! (בעצם לא מדוייק, ברכבת בשעות העומס אנשים ועובדי הרכבת דוחפים אנשים כדי שכולם יוכלו להיכנס דחוסים לקרון). פה חוקים הם חוקים- צריך לעלות לאוטובוס מהדלת הקידמית ולרדת מהדלת האחורית (גם אם את עם תינוקת צורחת על הידיים ועומדת באוטובוס דחוס באנשים ליד הדלת הקידמית, הנהג יסביר שאת צריכה להדחס בין כל האנשים ולצאת מהדלת האחורית ושכל האנשים ימתינו עד שתעשי זאת. טוב את האמת, היו גם נהגים שלא).
  2. להיות מנומסים! להגיד תודה (arigato) על  כל דבר (גם Thank you יתקבל בברכה), אם מישהו נתן לך לעקוף אותו ברחוב, לנהג שמחכה בסבלנות שתעבור (לו קידה קלה עם הראש תספיק) וכולל עבור הקופסה לגשר לשיניים שקיבלתי ב"מתנה" מהרופא שיניים (איך אני אמורה לקחת את הגשר ביד?). ואגב מתנות, אם אתה מקבל מתנה אתה צריך להחזיר מתנה בשווי חצי מהמתנה שקיבלת. הבאנו מתנה לבעל בית על העזרה הרבה (ממש הצקנו לו בהתחלה לאחר ניסיונות כושלים להבין איך מכשירים, כמו התנור או הייבוש/חימום באמבטיה, עובדים), למחרת קיבלנו ממנו מילון (הפרי- מאוד יקר פה!), גם בחתונה האורחים יצאו עם מתנה (אחרי שהם השאירו הרבה מאוד כסף).
  3. לשמור על המרחב האישי של האנשים, אם אתה נתקל במישהו אז לבקש סליחה (sumasen או gomenasai), נהוג לקוד לשלום ולא ללחוץ ידיים. אז לא לתת צ'פחה ליפני! לא מקובל ולא מתאים והתגובה לא תהיה טובה כל כך (אני מניחה- לא בדקתי).
  4. להסתובב עם מגבת קטנה לנגב ידיים - בשירותים הציבוריים לרוב לא יהיה ניירות לניגוב או מכונות חשמליות לייבוש הידיים (פרט לשירותים ציבוריים במרכזי קניות/קניונים). אתם לא חייבים להביא מהבית, אתם יכולים לקנות פה בכל חנות של 100 ין (כמו חנויות שהכל בדולר בארץ- רק הרבה יותר גדולות, עם הרבה יותר מגוון מוצרים ויותר אכותיים).
  5. להסתובב תמיד עם שקית לזבל- לא צריך שקית זבל של פח אשפה אלא שקית קטנה בהחלט תספיק. לא תמצאו פחי אשפה מפוזרים ברחוב (רק של פחיות ליד מכונות של שתייה או פחים ליד קומביני ובחלק מתחנות הרכבת). אז אם אתם קונים משהו או שאתם אוכלים אותו ליד החנות וזורקים את העטיפה/אריזה בפח של החנות שקניתם או אתם צריכים להסתובב עם הזבל שלכם עד שתמצאו פח (דבר שיכול לקחת זמן). ולמרות הנ"ל יפן מאוד מאוד נקייה אז נא לא לזרוק על הרצפה זבל!!!
  6. כרטיס נטען (suika או pasmo) או כסף קטן (שטרות של 1000 ין ומטה) - באוטובוסים לא יקבלו שטרות גדולים יותר וגם נהג מונית יכול לעשות לכם פרצופים (עדינים - בכל זאת הוא יפני). כרטיס נטען ניתן לקנות ולהטעין בכל תחנת רכבת, ולשלם איתו על נסיעה ברכבת, אוטובוס, חלק מהמוניות, לקנות בקיוסקים או אפילו במכונות שתיה מסוימות, בקיצור ממש נוח ומומלץ.
  7. אתם חייבים להסתובב עם תעודות מזהות כל הזמן! זה מה שאמרו לי, אף אחד עוד לא בדק את התעודות שלי (בעצם גם בארץ יש חוק כזה, נכון? - כבר שכחתי).
  8. שחר והמטריה

  9. מטריה לגשם!!! פריט חובה לכל ימות השנה בעיקר לחודשי הקיץ. אבל לא לדאוג אתם לא חייבים לגרור מהבית תוכלו לקנות מטריות מקסימות ויפות פה בחנויות כולבו או מטריות פשוטות, זולות ונוחות בכל קיוסק, סופר או סתם חנות. אגב, יש מטריות יפיפיות גם להגנה מהשמש בעיקר לנשים, כבר ראיתי גם בקרב גברים. 
  10. בקיץ חובה להצטייד בחומר דוחה יתושים (משחה/ספרי/מדבקות חמודות/צמיד/מתלה בצורות שונות - אפילו סנופי), או לחילופין להיצמד לאנשים שיתושים אוהבים- ואז אתם מסודרים. בעיקר אם אתם מסתובבים בפארקים, גני שעשועים או בטבע אחרי יום/שבוע של גשם, נחילים של יתושים ינסו להתנקש בחייכם. ראו הוזהרתם!
    שוב, אל דאגה ניתן לרכוש מוצרים אלו בכל סופרפארם/קיוסקים/100 ין. 
  11. אחרון אחרון חביב והכי חשוב, GPS/Google maps (או ספר מפות מדוייק לאנשים בעלי יכולות ניווט מעולות שאוהבים אתגרים ויש להם זמן בשפע) - אף אחד אבל אף אחד ביפן  (כולל נהגי מוניות) לא יודע איפה נמצאת כתובת מסויימת (טוב אולי רק השליחים של yamato). הכתובות מחולקות לשלושה מספרים, איזור, גוש ובנין, כאשר המספר של הבניין נקבע לפי סדר הרכישה של הקרקע. בקיצור מסובך!
  12. יום עם שמש זלעפות


אז תהנו ביפן היפה, הנקיה המתורבתת ! (ונא להשאיר אותה ככה)



יום רביעי, 14 במרץ 2012

סוגרים שנה



יוו איך שהזמן טס! ביפן מציינים שנה לרעידה הגדולה וגם לבואינו.

מיקי מאוס בתחפושת :)
אז מה היה לנו השנה?
·         רעידת האדמה (וצונמי- אם כי לא באיזור שלנו) ועוד עשרות של רעידות קטנות פעם בכמה זמן (בהתחלה זה מבהיל ואח"כ מתרגלים וממשיכים כרגיל).
·         פורים בפוקוקה (בדרום הרחוק)- שמענו קריאת מגילה מהאינטרנט.
·         מציאת דירה, קניית מוצרי חשמל ריהוט ופירוק ארגזים (כמה עבודה!!!)- היתרון היה שזה היה שבועיים לפני פסח- אז לא הייתי צריכה לנקות – איזה כיף!
·         בישולים לליל הסדר בחב"ד ל-50 אנשים (רז שהוא שף עזר לי – טוב, נו.. אני עזרתי לו, אבל למה להיות קטנוניים) וחגיגת יום טוב שני של גלויות (זה ארוךךךך).
·         נדב התחיל גן יפני ושחר-רבקה נולדה (זה היה כמעט ביחד – בעקבות חוסר במקום במעונות והגעה מעט מוקדמת של שחר). לידה ביפן- חוויה מיוחדת (אשתדל להרחיב בהזדמנות).
·         ביקור של ההורים שלי (נשארנו עם טעם טוב- חצי שנה אחרי אכלתי את הקיגל האחרון שאבא שלי הכין).
·         שבתות טעימות ומרתקות בחב"ד- כל שבת לאכול את המטעמים של חנה (לפעמים קצת עזרתי לה) ולפגוש אנשים חדשים (בשישי בערב בכל אופן, בשבת בבוקר אין יותר מדי מבקרים).
·         הלחות בקיץ היפני (זה יותר גרוע מבארץ!!!) והגשם שלא מפסיק...
·         טיולים ברחבי טוקיו (בעיקר להרג'וקו לחנות 100 ין גדולה ומדי פעם לפארק זה או אחר).
·         חגי תשרי – יותר נכון חודש של חג אחד ארוך! (מזל שאין יום שני של גלויות ביום כיפור).
·         הקור בחורף בטוקיו (החמה לטענת היפנים, טוב אני לא ביקרתי בצפון שם יש שלג כל החורף).
·         ביקורים אצל רופא הילדים (ויציאה משם בד"כ עם מאגר של תרופות).
·         חנוכה- עם מסיבת כריסמס בגן של נדב וארגנו מסיבה שווה בחב"ד עם מלא אנשים.
·         פורים - הפעם בטוקיו עם תחפושות, אוזני המן ומשלוחי מנות J, קריאת מגילה מצומצמת ונחמדה.

זהו בגדול, אני אשתדל לכתוב לפני שתעבור עוד שנה.
                                                      
                                                     אז מזל טוב לנו גדלנו בשנה!

יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

ככה תדעו שהבן שלכם לומד בגן יפני

יום ראשון בגן- בחצר עם הכובע כמובן :)
  1. כשהוא משתעל (או אפילו נחנק ממים באמבטיה) הוא שם יד על הפה והאף.
  2. כשהוא עייף ומחכים לאור הירוק במעבר חצייה אז הוא ישב ישיבת כריעה.
  3. בקיץ הוא יגיד לאבא שלו "זה מה שלבשת בבוקר" ויצחק (כי בגן מחליפים לו לפחות פעם אחת בגדים אם הם התלכלכו או אחרי המקלחת).
  4. כשהוא מתחיל להגיד מילים ביפנים (או באנגלית- יש להם פעמיים בשבוע שיעור אנגלית).
  5. כשאתם צריכים להוריד את הנעליים בכניסה לגן.
  6. כשאתם צריכים להעביר כרטיס בכניסה וביציאה.
  7. כשיש מדי פעם ביקור רופא ילדים או שיניים ובודקים להם מדי חודש את המשקל והגובה.
  8. כשאתם מקבלים במחברת קשר (עצם זה שיש דבר כזה- זה כבר סימן) פירוט על כמה זמן הוא ישן צהריים, מה הוא אכל בצהריים, סיפור שלם על מה הוא עשה באותו היום (כמובן ביפנית) והאם הוא עשה קקי (חשוב).
  9. כשבאמצע החודש אתם מקבלים דף למלא מתי הוא יגיע ומתי תבואו לקחת אותו בכל יום ויום בחודש הבא.
  10. כשאתם מקבלים כמעט כל יום ניירת- התפריט החודשי, דיווח חודשי כללי ועל כל חוג (ריתמיקה, טאי-צ'י, אנגלית), מידע, אישור ומשוב על כל אירוע, מידע בריאותי ועוד ועוד ועוד...
  11. כשתצטרכו לשאול אם אפשר להגיע ליום ההולדת שלו (וכמובן תהיו היחידים).
  12. כשהוא קורא לכם "מאמא" ו"פאפא" כשאתם באים לקחת אותו מהגן (למרות שבכל מקום אחר אתם "אמא ו-"אבא"). 

יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

הנני כאן!

טוב, אז מאיפה מתחילים? מה כותבים בכלל בבלוג? ומה נזכרתי עכשיו?
אמ... שאלות טובות, אני מקווה לענות עליהם.
אבל לא עכשיו- כי עכשיו הילדים כבר ישנים מזמן וכדאי שגם אני אצטרף (וחוץ מזה זה ממש מייגע לפתוח בלוג - האמת זה היה די פשוט הסתבכתי רק כי שכחתי את הסיסמה של הדוא"ל שלי).
לילה טוב!
נשתמע (איך בכלל מסיימים רשומה בבלוג?)
נילי