 |
| יום ראשון בגן- בחצר עם הכובע כמובן :) |
- כשהוא משתעל (או אפילו נחנק ממים באמבטיה) הוא שם יד על הפה והאף.
- כשהוא עייף ומחכים לאור הירוק במעבר חצייה אז הוא ישב ישיבת כריעה.
- בקיץ הוא יגיד לאבא שלו "זה מה שלבשת בבוקר" ויצחק (כי בגן מחליפים לו לפחות פעם אחת בגדים אם הם התלכלכו או אחרי המקלחת).
- כשהוא מתחיל להגיד מילים ביפנים (או באנגלית- יש להם פעמיים בשבוע שיעור אנגלית).
- כשאתם צריכים להוריד את הנעליים בכניסה לגן.
- כשאתם צריכים להעביר כרטיס בכניסה וביציאה.
- כשיש מדי פעם ביקור רופא ילדים או שיניים ובודקים להם מדי חודש את המשקל והגובה.
- כשאתם מקבלים במחברת קשר (עצם זה שיש דבר כזה- זה כבר סימן) פירוט על כמה זמן הוא ישן צהריים, מה הוא אכל בצהריים, סיפור שלם על מה הוא עשה באותו היום (כמובן ביפנית) והאם הוא עשה קקי (חשוב).
- כשבאמצע החודש אתם מקבלים דף למלא מתי הוא יגיע ומתי תבואו לקחת אותו בכל יום ויום בחודש הבא.
- כשאתם מקבלים כמעט כל יום ניירת- התפריט החודשי, דיווח חודשי כללי ועל כל חוג (ריתמיקה, טאי-צ'י, אנגלית), מידע, אישור ומשוב על כל אירוע, מידע בריאותי ועוד ועוד ועוד...
- כשתצטרכו לשאול אם אפשר להגיע ליום ההולדת שלו (וכמובן תהיו היחידים).
- כשהוא קורא לכם "מאמא" ו"פאפא" כשאתם באים לקחת אותו מהגן (למרות שבכל מקום אחר אתם "אמא ו-"אבא").
